טל נ' חקלאי בע"מ

פסק דין

1.התובע, ברוך טל הינו חקלאי המגדל פרחים במשקו, משק 30 במושב ינוב. הנתבעת פוגה שווק חקלאי בע"מ עוסקת בגידול ושיווק פרחים לחקלאיים. כמפורט בכתב התביעה ביום 8.2.09 הזמין התובע מהנתבעת 2,000 שתילים מסוג " ספארי סנסט" תמורת סך של 9240 ₪. – העתק ההזמנה צורף כנספח א' לכתב התביעה. בין הצדדים הוסכם שמועד אספקת השתילים הינו אפריל 2009. התובע שילם לנתבעת את מלוא התמורה, אולם סמוך למועד האספקה הודיעה הנתבעת לתובע שהשתילים לא יסופקו במועד. אי אספקת השתילים במועד הינה בגדר הפרת הסכם בין הצדדים וגרמה לנזק לתובע ועל כן הגיש תביעתו זו. בתחילה הגיש תביעתו התובע בסך של 64,713 ₪ ולאחר מכן הגדיל הסכום התביעה לסך של 105,731 ₪.

2.הנתבעת בכתב הגנתה טענה שהשתילים היו מוכנים למסירה לתובע במועד שהוסכם עליו, בחודש אפריל, אולם התובע פנה לנתבעת וביקש לדחות את מועד האספקה של השתילים מספר פעמים. בסופו של יום הודיע לנתבעת שאינו מעונין באספקת השתילים וברצונו לבטל את ההזמנה. הנתבעת נעתרה לבקשתו, והחזירה לו את התמורה ששילם בניכוי 25% כמקדמה על הכנת השתילים. במועד מאוחר יותר השיבה לתובע אף את סכום המקדמה מאחר ומכרה את השתילים שהיו מיועדים עבורו. אף לענין הנזק טענה הנתבעת שחישוב הנזק של התובע אינו נכון וגבוה מזה שנגרם לו בפועל. כן שבהתאם להסכם אחריותה מוגבלת לנזק בגובה ערך השתילים בלבד.

3.מטעם התובע הוגשה חוות דעת של האגרונום והשמאי עוזי לבובוסקי ומטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של המומחה שמאי חקלאי מר עמרי עתריה.

4.בדיון שהתקיים ביום 22.11.12 הסכימו הצדדים שראשית תידון השאלה האם התובע ביטל הזמנת השתילים או השתילים לא התקבלו אצלו בשל מחדל הנתבעת. רק לאחר שתוכרע שאלה זו אזי תידון שאלת הנזק. כן הסכימו הצדדים שבסיכומיהם לענין השאלה הראשונה יוכלו הם לסכם אף לגבי השאלה האם קיים תנאי מקפח בהסכם שבין הצדדים לענין גובה הנזק.

5.לאור הסכמת הצדדים לעיל אזי השאלה הראשונה שיש ליתן עליה את הדעת הינה האם ביטל התובע ההסכם עם הנתבעת להספקת השתילים או שהנתבעת היא שהפרה ההסכם.

6.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו במסגרתו הצהיר שסמוך למועד האספקה, בחודש אפריל 2009 , הודיעה לו הנתבעת שהשתילים לא יסופקו במועד אלא בחודש מאי. הוא ניסה לאתר ספק אחר שיוכל לספק לו השתילים אולם בגלל התקופה הנדרשת לאספקתם מועד האספקה נקבע רק לשנת 2010. כך צירף העתק הזמנה וחשבונית לגבי הזמנה חלופית שעשה (נספחים ב'1 וב'2 לתצהירו).

הנתבעת כך הצהיר החזירה לו רק ערב הגשת התביעה את אחרון ההחזרים בגין התמורה שקיבלה ממנו.

7.מר שלומי קדוש מנהלת הנתבעת הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה. כפי שפירט בתצהירו התובע כבר בתחילה היסס בכדאיות הכלכלית של גידול השתילים והתלבט האם לרכוש אותם. בסופו של יום הזמין 2000 שתילים. התובע הוא שדחה את אספקת השתילים כאשר בסופו של יום התקשר אליו ומסר לו שאינו מעוניין יותר באספקת השתילים. הנתבעת השיבה לתובע את התמורה בניכוי 25%. לאחר מכן כאשר מכרה השתילים ללקוח אחר בשם בשארי אורי השיבה לתובע אף סך זה. לתצהירו צורף העתק חשבונית אספקת שתילים ללקוח אחר (נספח א' 2). לנתבעת לא היתה כל מניעה לספק לתובע השתילים במועד כפי שסיפקה לקונים אחרים בזמן ומועדים שונים. (צורפו העתקי חשבוניות אספקת שתילים ללקוחות אחרים – נספח ב').

8.לאחר ששמעתי העדים ובחנתי המסמכים מקבלת אני גרסת התובע שהנתבעת היא שהפרה ההסכם בין הצדדים. לכך מגיעה אני ממספר טעמים. הטעם הראשון הינו שהוכח במהלך ההוכחות שעיקר גידולו של התובע הינם שתילים מסוג ספארי סנסט. התובע במשך כל השנים גידל זן זה, אף אם בענף היו עליות ומורדות באשר לגידול השתיל. כך העיד התובע וגם המדריך המקצועי מר יאיר תמרי. (ראה עמ' 13 שורות 15-17). הווה אומר אף כאשר מגדלים אחרים נטשו הגידול המשיך התובע לגדלו. לא הוכח בפני כלל ועיקר שהתובע התלבט באשר לשתילת הגידולים, כאשר מעדותו עלה מעל לכל ספק שהוא גידל בעבר ואף בעת ההסכם עם הנתבעת ביקש להמשיך ולגדל שתילים אלה.

9.הטעם השני הינו שהוכח בפני שהתובע הזמין לאחר מכן שתילים ממשתלה אחרת בחודש מאי 2009 (ראה נספח ב' 1 לתצהירו).

הנתבעת טענה שהתובע פיברק הזמנה זו לאחר מכן, שכן אין כל אינדקציה שאכן נשלחה הזמנה זו.

איני סבורה כך. גם בבית המשפט העיד התובע שביצע הזמנה ממשתלת טלי. (ראה עמ' 17 שורות 26-30). עדותו היתה בהירה ובית המשפט נותן אמון בעדותו זו.

מכאן מתחזקת גרסת התובע שרק אז הבין שאין הנתבעת מתכוונת לספק לו השתילים. אם אכן החליט בסופו של יום שלא להזמין שתילים בשל כדאיות כלכלית כפי שטענה הנתבעת מדוע שיפנה למשתלה אחרת לקבל ממנה שתילים דומים?

10.הטעם השלישי הוא שהנתבעת טענה שבאותה התקופה היו לה שתילים אלה אותם סיפקה ללקוחות אחרים. כחיזוק לטענה זו צירפה העתקי חשבוניות – נספח ב'. בבית המשפט הוברר שחשבוניות אלה כלל אינן מתייחסות לשתילים מסוג סנסט סאפרי אותם הזמין התובע. הווה אומר הנתבעת יכולה היתה להציג חשבוניות לפיהן סיפקה אותם השתילים באותה התקופה למגדלים אחרים, וכאשר לא עשתה כן עומדת עובדה זו לחובתה שכן מעמידים אדם בחזקה שאם קיימת לו ראיה יביאנה, וכאשר אינו מביאה, אין זאת שלא היתה תומכת בגרסתו. לא קיבלתי כל הסבר מהנתבעת מדוע בחרה לצרף חשבוניות לגבי אספקת שתילים אחרים ולא השתילים מהסוג שסופק לתובע.

11.הטעם הרביעי הוא שהנתבעת טענה שאת אותם השתילים שהיו מוכנים עבור התובע סיפקה למגדל אחר במושב גאולים, והציגה את נספח א 2. עיון בו מעלה שהשתילים הינם מסוג סנסט פטרה. מעדות התובע עלה שמדובר בשתילים שונים (ראה עמ' 18 שורה 25 לפרוטוקול). בהמשך העיד שאין כל שטח גידול לשתילים אלה במושב גאולים. (ראה עמ' 19 שורות 15-16 לפרוטוקול).

לא הובאה בפני כל ראיה לכך שאכן שתילים אלה שסופקו למגדל אחר הם השתילים שהיו מוכנים עבור התובע, ומכאן שככל הנראה לא היו כל שתילים מוכנים עבור התובע אלא שתילים אחרים סופקו למגדל אחר.

12.השאלה השניה שיש לתת עליה את הדעת הינה טענת התובע לתנאי מקפח בהסכם שבין הצדדים.

13.האם קיים תנאי מקפח בהסכם שבין הצדדים בכל הנוגע לגובה הנזק? סעיף 2 להזמנה שהיא ההסכם שבין הצדדים קובע שאחריות הנתבעת לכל נזק מוגבלת לערך השתילים בלבד. תנאי מקפח נקבע בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982 (להלן – החוק) מוגדר 'תנאי מקפח' כתנאי בחוזה "שיש בו משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות". 

14.כמפורט בסיכומי התובע סעיף זה אינו רלוונטי כלל לתביעה שבפני מאחר ומתייחס למצב בו הנתבעת מספקת את הסחורה והסחורה פגומה באופן זה או אחר . המילה "נזק" המוגדרת בסעיף אינה מתייחסת למצב בו הנתבעת אינה מקיימת את ההזמנה כליל. סבורני שזהו הפרוש המתאים בנסיבות הענין.